אחים עאמר, בניה, שיווק והחזקות בע"מ נ' לוין

החלטה

בקשת הנתבעת לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות, נדחית.

תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן "התקנות"), אמנם מסמיכה את בית המשפט להורות על הפקדת ערובה להוצאות הנתבע "אם נראה לו הדבר", אולם נקבע בפסיקה, כי אמצעי זה יופעל לעיתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד. זאת, מן הטעם שזכות הגישה לערכאות הינה זכות חוקתית שאין להגבילה רק לבעלי אמצעים. (רע"א 2442/98 מיוחס נ' רוזן, פ"ד נג(3) 145; ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר בע"מ, פ"ד מז (3) 846).

תכלית תקנה 519 לתקנות היא, בעיקרה, למנוע תביעות סרק ולהבטיח הוצאותיו של הנתבע, בפרט כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים.

הנתבעת לא הראתה כי סיכויי התביעה במקרה דנן קלושים או כי מדובר בתביעת סרק. עניינה של התביעה הינו נזקים שעל פי הנטען נגרמו לדירת התובעת כתוצאה מנזילת מים מדירת הנתבעת, הנמצאת מעל לדירת התובעת.

התובעת נסמכת, בין היתר על חוות דעת שמאי ותביעתה מפורטת באופן שאם תוכחנה טענותיה, תהא התובעת זכאית לסעד המבוקש.

בתביעה קודמת, אשר הוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות על ידי השוכרת המתגוררת בדירת התובעת, נפסקו פיצויים על נזקים שנגרמו לרכושה של השוכרת בשל נזילת מים מדירת הנתבעת, כאשר בפסק הדין מיום 7.11.10 נאמר: "יצוין כי התובעת איננה בעלים בדירה בה היא מתגוררת ובמהלך הדיון הובהר כי את הנזקים למבנה עצמו רשאית לתבוע בעלת הדירה היא חברת אחים עמאר בניה שיווק והחזקות בע"מ. פסק דין זה ייוחד אך ורק לנזקים שנגרמו לתובעת עצמה".

טענת הנתבעת בדבר "נזקי הסתמכות" שנגרמו לה עקב כך שלטענתה התביעה הוגשה בעיכוב ניכר, מקומה להישמע לגוף העניין, ואין בה, כשלעצמה, כדי להעיד על העדר עילת תביעה או על הצדקה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה. כך גם הטענה לפיה התובעת לא הקטינה את נזקה.

גם העובדה שהתובעת הינה חברה בע"מ, איננה מצדיקה היעתרות לבקשה. סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 אמנם מסמיך את בית המשפט להורות לתובעת שהינה חברה בע"מ ליתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, אולם בנסיבות העניין, כפי שפורטו לעיל, סבורני כי אין הצדקה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה, מה גם שהתובעת תמכה את תגובתה לבקשה בתצהיר ובמסמכים מהם ניתן להיווכח ביכולתה לשאת בהוצאות לטובת הנתבעת, ככל שייפסקו כאלה, והנתבעת לא הצביעה על כל עובדה ממנה יש להסיק אחרת.

העובדות שנטענו על ידי הנתבעת בתגובתה לתגובת התובעת, ולפיהן "החברה מנסה להיפטר מנכסיה" וקיימת אפשרות שהתובעת תחדל מפעילותה, נטענו בעלמא ובלא שנתמכו בתצהיר או בכל ראיה שהיא.

על יסוד האמור לעיל, כאמור, הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה תישקלנה בעת הכרעת התביעה לגופה.

המזכירות תמסור העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ט סיון תשע"א, 21 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: